מה זה BPA?

BPA (ביספנול A) הוא כימיקל תעשייתי המשמש בייצור פלסטיק, כולל מיכלי מזון, בקבוקי מים, מוצרים חד פעמיים, קופסאות מפלסטיק, מקרופייבר, טיונים ומוצרי אפוקסי ועוד. הוא יכול לחדור למזון ולמשקאות מהמיכלים בהם הם מאוחסנים, מה שמוביל לחששות בריאותיים

סוגים נוספים של פלסטיק

– פוליאתילן (PE): נפוץ בשקיות פלסטיק ובקבוקי שתייה.
– פוליפרופילן (PP): משמש במיכלי מזון ובקבוקי תינוקות.
– פוליסטירן (PS): נמצא בכוסות חד פעמיות ואריזות מזון.
– פוליוויניל כלוריד (PVC): משמש בצינורות ומוצרים רפואיים.

למה חשוב לדעת מה זה בלוטת האצטרובל?

בלוטת האצטרובל היא בלוטה קטנה במוח המפרישה את ההורמון מלטונין, המסייע בוויסות מחזור השינה והערות,

ומה זה המערכת האנדוקרינית?

המערכת האנדוקרינית היא רשת של בלוטות המפרישות הורמונים לוויסות תהליכים בגוף כמו גדילה, חילוף חומרים ורבייה.

למה מומלץ להוציא פלסטיק מהחיים?

221205 מיקרופלסטיק וכימיקלים כמו BPA, שנמצאים בשימוש נפוץ בפלסטיק, מהווים סיכונים בריאותיים משמעותיים. חומרים אלה יכולים לשבש את ההורמונים ולהשפיע על המוח, איברי הרבייה וההתפתחות בעוברים.

השפעות בריאותיות של מיקרופלסטיק ו-BPA

שיבוש הורמונלי: מיקרופלסטיק יכול לחקות הורמונים כמו אסטרוגן וטסטוסטרון, לשבש את תפקודי המערכת האנדוקרינית ולהגביר את הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2 ומחלות לב.
בריאות הרבייה: חשיפה ל-BPA קשורה לאיכות זרע מופחתת ורמות טסטוסטרון נמוכות אצל גברים, ומהווה סיכון להתפתחות עוברים במהלך ההריון.
המוח ובלוטת האצטרובל: מיקרופלסטיק עלול לגרום לרעילות עצבית, המשפיעה על הזיכרון והלמידה.

חשיפה למיקרופלסטיק בחיי היומיום:

מיקרופלסטיק נמצא במגוון רחב של פריטים יומיומיים, מה שמוביל לחשיפה מוגברת. שימוש בכוסות חד-פעמיות (כן זה כולל כוסות חמות) , אחסון ובמיוחד חימום אוכל בכלים מפלסטיק וקופסאות, שתייה מבקבוקי פלסטיק, מגע עם קבלות, שתיה מבפחיות שתייה, הכנת תה עם טיון, שימוש בשקיות פלסטיק ושחייה בים יכולים כולם לתרום להצטברות מיקרופלסטיק בגוף. חלקיקים אלה יכולים להיכנס דרך בליעה, שאיפה ומגע עם העור, ולגרום לסיכונים בריאותיים פוטנציאליים כמו שיבוש הורמונלי ורעילות רבייתית.

איך קשור הים את/ה שואל/ת?

הים שלנו סובל מזיהום חמור הנגרם בעיקר מהצטברות של פלסטיק ופסולת אחרת המושלכת אליו ממקורות שונים, כולל מפעלים ופסולת ביתית. הפסולת הפלסטית מתפרקת לחלקיקים זעירים שהם בעצם המיקרופלסטיקים, אשר מתפזרים במי הים ובסופו של דבר מגיעים גם לחופים. כאשר אנו שוחים בים, אנו עלולים לספוג את המיקרופלסטיקים הללו דרך העור או על ידי בליעה לא מכוונת. בנוסף לכך, מוצרים רבים שאנו משתמשים בהם בים, כמו מזרנים מתנפחים וצעצועי ים, עשויים מפלסטיק. כאשר הם מתחממים בשמש ונמצאים במגע ישיר איתנו, הם עלולים לשחרר מיקרופלסטיקים נוספים. התופעה הזו מדגישה את הצורך הדחוף במציאת פתרונות להפחתת השימוש בפלסטיק ולשמירה על הים והסביבה הימית שלנו.

חלופות לפלסטיק:
כדי להפחית חשיפה, מומלץ להשתמש בחומרים כמו זכוכית, נירוסטה או עץ במקום פלסטיק לאחסון מזון ובקבוקי מים. כדאי גם לשקול שימוש במיכלים רב-פעמיים ולהמעיט במגע עם מוצרים מפלסטיק.

תפקיד המזונות המותססים:

מחקרים חדשים מצביעים על כך שמזונות מותססים המכילים פרוביוטיקה כמו Lactobacillus rhamnosus, שנמצא בקיפיר(ריוויון), קימצ'י וכרוב כבוש, עשויים לסייע בהסרת מיקרופלסטיק מהגוף על ידי שיפור בריאות המעיים.

E100–E199: צבעי מאכל
תוספים שמעניקים למזון צבעים מושכים. הם כוללים צבעים טבעיים מצמחים או בעלי חיים (כמו כורכומין מצמח הכורכום) וצבעים סינתטיים שמיוצרים במעבדה. נפוצים בממתקים, משקאות וקינוחים.

חלקם עלולים לגרום לאלרגיות, רגישויות או בעיות קשב וריכוז, בעיקר צבעים סינתטיים.

 

E200–E299: חומרים משמרים
חומרים שמונעים קלקול של מזון על ידי עיכוב התפתחות חיידקים, פטריות או עובש. חומרים אלה מאריכים את חיי המדף של מוצרים כמו רטבים, משקאות ומוצרי אפייה.

עלולים להשפיע על מערכת העיכול או לגרום לרגישויות, ויש חשש לשימוש יתר בחלקם.

 

E300–E399: נוגדי חמצון ורגולטורים של חומציות
תוספים שמונעים חמצון (תהליך שגורם לקלקול המזון) ושומרים על יציבות החומציות במוצר. דוגמה: ויטמין C (E300) שמשמש כנוגד חמצון טבעי.

לרוב נחשבים בטוחים, אך שימוש מוגזם עשוי להכביד על הגוף בעיבוד חומרים כימיים.

 

E400–E499: מייצבים, מעבים ואמולסיפיירים
חומרים שמשפרים את המרקם של מזון על ידי עיבוי נוזלים, מניעת היפרדות של מרכיבים (כמו שמן ומים) ושימור אחידות התערובת. למשל, גומי קסנטן (E415) שנמצא בגלידות ורוטבים.

חלקם עלולים לגרום לבעיות עיכול, כמו נפיחות או גזים.

 

E500–E599: חומרים מווסתי חומציות וסוכנים טכניים
משמשים לשמירה על איזון רמת החומציות במזון או מסייעים בתהליכי ייצור כמו תפיחה במאפים. דוגמה: סודה לשתייה (E500).

לרוב אינם מזיקים, אך תוספים מסוימים עלולים לגרות את הקיבה או לשנות איזון חומציות טבעי בגוף.

 

E600–E699: משפרי טעם
חומרים שמגבירים את עוצמת הטעם של מזונות מעובדים, בעיקר מאכלים מלוחים. למשל, מונוסודיום גלוטמט (E621) שמחזק את תחושת הטעמים.

חלקם, כמו מונוסודיום גלוטמט (MSG), עלולים לגרום לכאבי ראש, בחילות או רגישות.

 

E700–E799: אנטיביוטיקה וחומרים דומים
משמשים בתעשיית המזון לעיכוב התפתחות של חיידקים או בתהליכי ייצור ספציפיים, למשל בייצור גבינות.

נמצאים בשימוש מוגבל, אך עלולים להשפיע על מאזן החיידקים הטובים בגוף.

 

E900–E999: תוספי ציפוי, ממתיקים וחומרים מונעי קצף
כוללים חומרים שמוסיפים ברק (למשל שעוות קרנובה לציפוי פירות), ממתיקים מלאכותיים וחומרים שמונעים קצף במהלך ייצור מזון או שתייה.

ממתיקים מלאכותיים עלולים לפגוע במערכת העיכול או לשבש תחושת רעב ושובע.

 

E1000–E1599: תוספים מגוונים
קבוצה רחבה של חומרים לשיפור טעם, מרקם או תהליכי ייצור. כוללת תוספים כמו אנזימים, מעכבי קלקול ותמציות טעם. משמשים במוצרים מיוחדים כמו בשר מעובד, רטבים וקינוחים.

מכילים חומרים רבים, חלקם עשויים להיות מזיקים בצריכה מוגזמת ולגרום לתופעות לוואי שונות.

 

מזון מעובד הוא חלק בלתי נפרד מהתזונה המודרנית, והוא מכיל לעיתים קרובות חומרים כימיים המכונים מספרי E. מספרי E הם קודים לתוספי מזון המשמשים לשיפור הטעם, המראה וחיי המדף של המוצרים. תוספים אלו יכולים להיות טבעיים או סינתטיים.

דוגמאות לתוספי מזון נפוצים:
E300: ויטמין C, המשמש כנוגד חמצון.
E951: אספרטיים, ממתיק מלאכותי שנוי במחלוקת, הקשור לבעיות בריאות כמו כאבי ראש.
השפעות אפשריות על הבריאות
היפראקטיביות בילדים: צבעי מאכל מסוימים, כמו E102 (טרטרזין), נקשרו להתנהגות היפראקטיבית אצל ילדים.

סיכונים קרדיווסקולריים(לב): צריכה גבוהה של אמולסיפיירים כמו E472b עשויה להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
תגובות אלרגיות: תוספים מסוימים עלולים לעורר תגובות אלרגיות, המתבטאות בתסמינים כמו כאבי ראש ובעיות עור.

לסיכום
ככלל כמה שיותר רכיבים רשומים במוצר מסויים סביר להניח שהוא יהיה פחות בריא.הבנת התוספים במזון המעובד יכולה לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי התזונה שלנו. חשוב לקרוא את רשימת המרכיבים ולהיות מודעים להשפעות האפשריות של תוספי המזון על הבריאות שלנו.

תחליף סוכר בריא:

דבש הוא חלופה בריאה לסוכר בזכות המדד הגליקמי הנמוך שלו, שמשמעותו השפעה מתונה יותר על רמות הסוכר בדם.

בריאות עיכול:

דבש פועל כפרוביוטיקה, תומך בחיידקים טובים במעי ומשפר את העיכול. הוא מסייע באיזון המיקרוביום (מערכת מיקרואורגניזמים מגוונת החיה בגוף האדם, המשפיעה באופן מהותי על בריאות, עיכול ותפקוד מערכת החיסון.)של המעי ומשפר את הבריאות העיכולית הכללית.

סיוע לשינה:

צריכת דבש לפני השינה יכולה לשפר את איכות השינה על ידי קידום ייצור מלטונין שמסדיר את מחזורי השינה.

הקלה על אלרגיות:

דבש עשוי לסייע בהקלה על תסמיני אלרגיה על ידי חשיפת הגוף לכמויות קטנות של אבקת פרחים וחיזוק המערכת החיסונית.

הגברת טסטוסטרון:

מחקרים מסוימים מציעים כי דבש עשוי לתמוך ברמות טסטוסטרון בזכות תכונותיו נוגדות החמצון.

מהו דבש מאנוקה?:

דבש מאנוקה הוא סוג מיוחד של דבש שמגיע מניו זילנד ואוסטרליה. הוא שונה מדבש רגיל בכמה דרכים חשובות:כוח אנטיבקטריאלי חזק יותר: דבש מאנוקה הורג חיידקים הרבה יותר טוב מדבש רגיל. זה יכול לעזור לרפא פצעים ולהילחם במחלות.
חומר מיוחד: יש בו חומר מיוחד שנקרא MGO, שלא נמצא בדבש רגיל. החומר הזה עוזר להילחם בחיידקים.
עוזר לבטן:

דבש מאנוקה יכול לעזור לבעיות בקיבה ובמעיים יותר מדבש רגיל.
טוב לשיניים: הוא יכול לעזור לשמור על השיניים בריאות יותר מדבש רגיל.

איכות מובטחת:

על כל צנצנת דבש מאנוקה יש מספר מיוחד שמראה כמה הוא חזק וטוב. ככה אתה יודע שאתה מקבל דבש איכותי.

יותר בריא:

יש בו פחות סוכר מדבש רגיל, אבל יותר ויטמינים ומינרלים טובים.
בקיצור, דבש מאנוקה הוא כמו דבש רגיל, רק עם כוחות-על. הוא יכול לעזור לגוף שלך בהרבה דרכים שדבש רגיל לא יכול.

בחירת דבש איכותי:
לבחירת דבש עם יתרונות בריאותיים מיטביים, יש לבחור בדבש גולמי או מנוקה ממקורות אמינים כמו ניו זילנד או אוסטרליה, לוודא שהוא נושא דירוג UMF לאותנטיות.

שמירה על איכות הדבש:
כלים: מומלץ להשתמש בכף עץ או חלת דבש במקום בכלי מתכת בעת טיפול בדבש.מתכת עלולה להגיב עם הדבש ולפגוע בוויטמינים והמינרלים שבו.

טמפרטורה: חימום דבש עלול לפגוע בערכיו התזונתיים וליצור חומרים מזיקים. הנה הסיבות המרכזיות לכך:פגיעה בערכים תזונתיים: חימום הדבש עלול להרוס אנזימים, ויטמינים ומינרלים חשובים שבו.
יצירת תרכובות מזיקות: חימום יתר של דבש יכול להוביל ליצירת הידרוקסימתילפורפורל (HMF), תרכובת שעלולה להיות רעילה בריכוזים גבוהים.
פרספקטיבה איורוודית: באיורוודה, דבש מחומם נחשב ליצירת אמה, חומר בלתי ניתן לעיכול הקשור לבעיות בריאות שונות.
יתרונות נוספים: דבש יכול להרגיע כאבי גרון וכאשר משולב עם שמנים אתריים, לשפר את בריאות עור הפנים.

אנשים רבים לא מצליחים לקום בבוקר בלי הקפה שלהם.

זה קורה כי כשאנחנו קמים בבוקר, אנחנו מרגישים חוסר באנרגיה, ולכן אנחנו שותים קפה כדי להרגיש יותר ערניים.

אנרגיה יכולה להגיע לגוף בדרכים שונות, כמו משומן או מפחמימות וסוכרים.

אז איך הקפה נותן לנו תחושת "אנרגיה"?

למעשה, הקפאין שבקפה לא מספק לגוף "אנרגיה" כפי שהיינו מצפים ממזון, אלא הוא פועל בצורה שונה.

כשאנחנו שותים קפה, הגוף מפרש את הקפאין כגורם שצריך להיפטר ממנו, ולכן מתחילה תגובה של סטרס בגוף.

כדי להיפטר מהקפאין, הגוף מתחיל להפעיל תהליכים שונים.

כתוצאה מכך, הגוף מייצר יותר אדרנלין (הורמון סטרס), שנותן תחושת ערנות לזמן קצר. עם זאת, תחושה זו לא נובעת מאנרגיה אמיתית כמו זו שמתקבלת ממזון, אלא היא פשוט תחושת ערנות שנגרמת מהגירוי של מערכת העצבים.

בשורה התחתונה קפאין לא מייצר אנרגיה אמיתית, אלא גורם לגירוי של מערכת העצבים, שמוביל לתחושת ערנות זמנית.

 

קודם כל, כשמדובר על מוצר שעובר בישול מכל סוג שהוא, כל דבר שחום נוגע בו הוא שורף אותו, לכן ככל שתבשלו יותר ככה ישרפו יותר ויטמינים וגם רעלים כי הכל נשרף בעקרון. צריך לדעת מתי וכמה לבשל את מה שאתם אוכלים אז לא כל מה שאתם קוראים זה בהכרח מדויק שזה מה שמתעכל לכם בגוף.

הדבר הבא הוא העיכול עצמו, גוף האדם מכיל קיבה חד תאית לעומת פרה שהיא רב תאית, לפרות יש 4 מדורים בקיבה לצורך הדוגמה.

זאת אומרת שהגוף שלנו מפרק בצורה מושלמת בשר מהחי, ביצים, דגים, ומוצרי חלב.

סיבים אנחנו לא מסוגלים לעכל כמו שצריך כי הקיבה שלנו לא נועדה לפרק אותם. אנחנו לא יכולים לקבל חלק מהויטמינים וגם מאלה שכן אפשר לקבל, נקבל חלק מאוד קטן מהם.

הקיבה של הפרה לעומת זאת מסוגלת לפרק צמחים עשירים בסיבים בצורה מאוד יעילה ולקחת מישם את כל הויטמינים.

פעם הבאה שיגידו לכם שיש מהצומח הרבה ויטמינים דעו לכם שמבחינה בריאותית היא פחות תועיל לכם מפני שהגוף לא מסוגל לפרק אותם כמו שצריך. אולי מבחינת נתונים יבשים כן יהיה רשום שיש שם ויטמינים אך הקיבה שלכם לא תצליח לפרק אותם ולהוציא מישם את כל הויטמינים.

לכל המתחכמים למיניהם, לגרוס למיץ או לשייק, לא יקל לכם על הקיבה מפני שזה לא עובד ככה. מזון קשה כמו שקדים או אגוזים גם בהם יש הרבה סיבים, ומפני שהם קשים לגוף יהיה קשה לעכל אותם, לכן הם עלולים לעבור דרך מערכת העיכול מבלי להתעכל לגמרי.